ב- 12 במאי 1992 הצליח דורון אראל לכבוש את פסגת האוורסט ולהיות הישראלי הראשון שטיפס על ההר הגבוה בעולם. על רגע הניצחון הגדול מספר דורון שישב על הפסגה, יודע בברור שזה הרגע המשמעותי ביותר בחייו, הניצחון הגדול ביותר שיהיה לו אי פעם, ובתוכו ריקנות מוחלטת. כל שרצה היה לרדת.

 

הגשמת חלום גדול היא צומת דרכים מסוכנת. רבים נופלים לחוסר עשייה מדושן, אחרים שוברים את הראש בקיר למצוא ניצחון גדול יותר במקום שהוא כבר לא קיים. אראל מצא את הדרך למנף את כיבוש האוורסט ולפתוח דלתות חדשות אל חלומות ישנים. הוא יצא לעשרות מסעות באזורי הקטבים. הפליג בסירות מפרש לאנטארקטיקה, יצא למסעות במזחלות כלבים במרחבי חוג הקוטב הצפוני, המשיך לטפס על הרים ולטייל באזורים הנידחים של העולם והיה לישראלי היחיד שהצליח להשלים את מסע " 7 הפסגות"

 

"גם מטפסי הרים זקוקים לשינוי. גם למי שעושה את מה שהוא אוהב, ומצליח בכך, השגרה מכהה את החדות. מטפס הרים במשבר גיל הארבעים, כפי שדורון קורא לזה, היא בעיה והזדמנות. מצד אחד מה כבר אפשר לשנות אם אתה מצליח לעשות את מה שאתה רגיל ואוהב, ומצד שני חוסר שקט ותחושה של תקיעות ממריצים אותך לצאת מאזורי הנוחות שלך.

 

שוב יצא דורון אל ההרים, אבל הפעם מכיוון אחר לחלוטין. הוא החליט לצאת ולמצוא את ממלכת ההרים הפרטית שלו ולהכות בה שורש. לאחר שנים של חיפושי נדל"ן הצליח דורון לרכוש, משבט אינדיאני בצפון קנדה, חלקת אדמה מבודדת על גדות אגם בלב רכס ההרים הגדול והפראי ביותר בצפון אמריקה.